הכרת שוק ההון - מושגים

[סמארט הון]

בס"ד

מושגים

שוק ההון - שוק שבו נמצא ההון העולמי, אפשר לקנות בו מוצרים של ההון, מניות, אגרות חוב, תעודות סל, ולאחרונה גם מטבעות דיגיטליים.

בורסה - המקום שבו מתנהל המסחר, ובו נפגשים הקונים עם המוכרים, זה סוג של שוק שבו יש מגוון סחורות וקונים ומוכרים, המוכרים דורשים סכום מסוים, והקונים מציעים את הסכום שהם מוכנים, וכך נקבע מחיר העסקה.

מנייה - שטר שווי של חברה, שמזכה קבלת חלק מהרווחים בחברה [דיבידנדים], וכן מזכה בקבלת חלק משווי החברה במקרה של מכירה, או פירוק. [לפי השער שהחברה נמכרה, או לפי שווי נכסי החברה במקרה של פירוק]
שווי המניה נגזר ככל דבר מהיציע וביקוש, כמה לקוחות מעוניינים לקנות את המניה, ובאיזה מחיר, וכמה מניות יש בשוק למכירה.
והביקוש למניה נובע מעליית ערך הצפויה, ומהאופציה של הרווחים שהחברה מסוגלת להפיק, ויש מניות שהביקוש שלהם נובע מטרנד.

דיבידנדים - רווחים שמחולקים לבעלי המניות לפי שיעור הרווחים של החברה, במקרה שקונים תעודות סל, בד"כ הדיבידנדים מהמניות לא מחולקים למחזיקי התעודות סל, אלא משמשות להשקעה נוספת בנכסי תעודת הסל, וזה מה שמגדיל את התשואה, מעבר לשווי נכסי הבסיס.

אגרות חוב - זה הלוואה כמו כל הלוואה רגילה, עם שט"ח שזה האג"ח, עם התחייבות לתשלום ריבית, ולפירעון בסיום זמן ההלוואה שנקוב באג"ח, רק זה הלוואה שהציבור מלווה לחברות, או למדינות דרך הבורסה.
במידה והמלווה מעוניין בכסף, או שחושש שהחברה לא תוכל להחזיר את החוב, הוא מוכר את החוב, דרך הבורסה למי שרוצה שהחברה תהיה חייבת לו. השווי של האג"ח תלוי בהיצע ובביקוש, שהם נובעים מהחוסן הכלכלי של הלווה, ומהיכולת של הלווה להחזיר את חובותיו, [יש דירוג שמדרג את הסיכון ההלוואה כגון AA וכו'].
דוגמא - חברה שלא הייתה רווחית והפיקה אג"ח, מעבר לזה שהיא מתחייבת לריבית גבוהה יותר מחברה מבוססת, הביקוש לאג"ח שלה נמוך, ולכן מי שיקנה אג"ח שלה יהיה לו יותר קשה למכור, [אא"כ החברה התייצבה, או שיש תנאים מיוחדים]. במידה והחברה הצליחה להגיע למאזן כספים יציב, או שהמוצרים שהיא פיתחה מצליחים ויש היתכנות מעולה להשבת החובות, יש ביקוש לאג"ח של החברה והמחיר עולה.
וכן הפוך במקרה שהחברה הייתה יציבה, וכתוצאה ממשתנים שונים עתיד החברה אינו בטוח, השווי של האג"ח שלה יורד.

מדד - שווי של קבוצה מסוימת של חברות, יש קבוצות שנקבעות לפי מדינות, מדד של מספר מסוים של החברות הגדולות במדינה כל שהיא, ויש מדדים לפי סקטורים כגון חברות טכנולוגיה וכו'.
המעלה בהשקעה במדד, שזה מפחית את הסיכון לאבד את הכסף, חברה א' יכולה לקרוס מכל מיני סיבות, אבל שמאה חברות יקרסו צריך מקרה קיצון נדיר מאוד שזה יקרה, אבל ככל דבר שהסיכון יורד גם הסיכוי יורד, יש חברות שהשווי שלהם בשנה עלה במאות אחוזים [נדיר מאוד אבל קיים כגון אינבידיה] ובהשקעה במדד אין אפשרות להשיג תשואה כנ"ל.

תעודות סל - מכשיר השקעה של בתי ההשקעות להשקיע בכל דבר שדי מסובך להשקיע בו לבד, כגון מדדים מי שרוצה להשקיע במדד מסוים, הוא יכול לקנות את כל המניות של כל החברות במדד, וצריך לקנות כמות עצומה של מניות שיהיה לו מניות של כל חברה כפי החלק שלה במדד, והוא יכול לקנות מהבית השקעות תעודת סל, שזה חלק קטן בכל המניות שמרכיבות את המדד, לפי השער שלהם במדד. [יש ב' סוגים א' הבית השקעות קונה את כל המניות שמרכיבות את המדד ממש, ומוכר לנו חלק קטן בהכול. ב. סינטטי הבית השקעות משקיע את הכסף במניות העיקריות במדד, ודואג שהתשואה תהיה כמה שיותר קרובה לתשואה במדד, וכתוצאה מכך ומההבדל בדמי ניהול נוצר הפער שאנחנו רואים בין סוגי התעודות סל].

תעודות סל על מוצרים - יש גם תעודות סל על זהב, נפט, ביטקווין ועוד, כל דבר שאנשים מעוניינים להשקיע בו, ולא רוצים, או מסובך להשקיע בו, בית ההשקעות עושה את זה בשבילנו, [בתמורה לדמי ניהול] ואנחנו קונים תעודת סל בבורסה, לדוג' אדם רוצה להשקיע בזהב, דבר יציב עם עליית ערך, פשוט קונה תעודת סל שמחקה את ערך הזהב.

אין באמור משום יעוץ או המלצה.